בוררות וגישור

 
 

בס"ד

 

 

גישור ובוררות

 

 

בוררות וגישור הינם מונחים משפטיים אשר קיימת נטיה לבלבל ביניהם. במאמר זה נתייחס להבדל בין המונחים, לתועלת שבכל אחד מהם, ומתי כדאי להשתמש בשיטות אלו.

 

תועלתם הראשונית והעיקרית של הליכים אלו הינה סיום מחלוקות מחוץ לכתלי בית המשפט.

 

סכסוכים ומחלוקות בין אנשים, הינם לעיתים דבר שבשגרה, אולם כאשר אלו משתלטים על חיינו ועסקינו, הדבר עלול לפגוע בנו קשות. לדוג: סכסוכים בין שכנים, בין קרובי משפחה, או במקום העבודה וכד'..

 

גרירת  שכן, קרוב המשפחה, מעסיק או אפילו בן-זוג לבית המשפט עלולה להסתיים בקצר בלתי ניתן לאיחוי. נכון אמנם שלעיתים אין מנוס מפניה לערכאות שיפוטיות עם זאת חוסר הנעימות שתגרם לנו בפגישה אקראית עם השכן בחדר המדרגות, או בפגישה יום יומית עם בן הזוג עלולה להיות גדולה ביותר, להעצים את המחלוקת ואף לגרום לגירושין בין בני הזוג, בו בשעה שבן-הזוג שפנה לבית המשפט כלל לא התכוון לכך.

 

אמנם כן, ההליך המשפטי שיתקיים באולמות בית המשפט עשוי ליתן לך את הצדק המוחלט, אך ההוצאות הכספיות הכרוכות בו הינן לעיתים גבוהות ביותר וזאת בהתחשב בשכ"ט עו"ד ובתשלום אגרות בית-המשפט למיניהן. יחד עם זאת הרדיפה אחר ביצוע פס"ד הינה הליך משפטי מאמץ לכשעצמו. לכל זאת יש להוסיף את הזמן הארוך של ההתדיינות אשר עורכת לעיתים שנים רבות.  גם לאחר הקושי הנ"ל כמפורט לא בהכרח תזכה במשפט ואז מאמצך היו לשוא.

 

לא כן הוא בהליכי גישור או בוררות.

 

גישור מהו?

 

גישור הינו הליך תקין של ניהול דו שיח בין שני צדדים בעלי דעות שונות, אשר בסופו מגיעים הצדדים למסוכמות והבנות ביניהם תוך שביעות רצונם של שני הצדדים גם יחד. צד שלישי הינו המגשר המהווה צד ניטראלי למחלוקת ועליו להיות מיומן ומקצועי. הוא ייפגש עם הצדדים ויברר את העובדות הרלוונטיות ואת עיקרי המחלוקת וצרכי הצדדים. המגשר יבדוק מהם מוקדי ההתעניינות של הצדדים, מה חשוב להם באמת ולאיזה פתרון הם חותרים.

 

בעניין זה מובאת הדוג' הקלאסית של "התפוז". כאשר בני זוג מתווכחים בינהם על תפוז שהיה בביתם, כאשר כל אחד מבני הזוג מביא טענות משלו המצדיקות את בעלותו על התפוז. זוג כזה אשר יגיע למגשר עשוי תוך כדי הליך הגישור לגלות כי רצונה של האשה בתפוז, הינו הקליפה – ע"מ להכין ממנה סוכריות ורצונו של האיש בתפוז היה דווקא התוכן שהוא רצה לאוכלו. מסתבר אם כן כי לצדדים לא היה כלל ניגוד אינטרסים וכי ניתן לחלק את התפוז באופן שכל אחד יהיה מרוצה וזאת מבלי להיכנס כלל למחלוקת המשפטית למי שייך התפוז, כאשר האשה תקבל את קליפת התפוז והבעל את תוכנו. בביהמ"ש לעומת זאת היה מתחיל הליך מורכב של בירור: מי קנה את התפוז? מתי? איך אפשר להוכיח שאכן התפוז שלו? וכד'. בסופו של דבר אחד הצדדים יזכה בתפוז והשני יצא ממורמר.

 

 

התהליך:

 

1.                    תכונות המגשר – חשוב לפעול מול מגשר אשר יש בכוחו להביא את ההליך לסיומו תוך שביעות רצון הצדדים. מגשר כזה חייב להיות בעל ידע אותו הוא מביא עמו. על המגשר להיות אובייקטיבי ובעל יכולת ניתוק רגשי מהעניין שבפניו. כן על המגשר להקרין ביטחון על הצדדים המעורבים בתהליך. על המגשר לדעת לנתח את נושאי המפתח של המחלוקת את השאיפה של הצדדים. כן עליו להיות בעל יכולת מתן פיתרון אשר יהא בו כדי לספק את רצונם של שני הצדדים.

2.                    מפגש מקדים – תהליך הגישור הוא רצוני ועליו להתנהל ברוח טובה. בפגישה הראשונה יסביר המגשר לצדדים את מהלך הגישור ואת העובדה כי הצלחתו תלויה בין היתר בלקיחת חלק פעיל של המשתתפים בו. במפגש זה יחתמו הצדדים על מסמך שיהווה את עקרונות הגישור ובניהם כבוד הדדי, נטילת אחריות כלפי ההליך וכד'. החתימה על המסמך תחייב את הצדדים לא לנהל את ההליך בהתאם לכללי הגישור.

3.                    פגישות – תוך כדי המפגשים המגשר יאסוף מידע משני הצדדים, יציע הצעות ויסייע לצדדים להגיע להסכמה. כאשר תהיה חסימה רגשית בתהליך והמגשר יחוש כי אחד הצדדים מסתיר חלק מן המידע, הוא יבקש לערוך מפגש סגור עם אחד הצדדים בלבד. המידע שיימסר לו באותו מפגש יהיה חסוי והוא לא יוכל לעשות בו שימוש ו/או למסרו לצד השיני ללא הסכמת נותן האינפורמציה. במידה והגישור מגיע למבוי סתום תמיד ניתן יהיה להפסיקו ולחזור שוב לאולם ביהמ"ש.

4.                    סיכום ומוסכמות – כאשר הצדדים מגיעים למוסכמות ביניהם התהליך מתקדם בעצם לסיומו. הצדדים יחתמו על הסכם כתוב ביניהם. מסמך זה הינו מסמך מחייב אשר יכלול את ההסכמות שבי הצדדים. החתימה על המסמך הינה חלק בלתי נפרד מהליך הגישור. המגשר אינו מחויב לאכוף על הצדדים את קיום חלקם בהסכם, עם זאת מאחר שההסכם הושג בדרך של גישור, ולא בדרך של כפיה שיפוטית, אך טבעי הוא כי הוא ייושם ע"י שני הצדדים ועל הצד הטוב ביותר. מכל מקום ניתן להביא את ההסכם שהושג בין הצדדים בפני ביהמ"ש ולבקש את אישורו כפס"ד סופי ומוחלט.

 

נקודות מפתח בהליך הגישור

 

1.       התהליך הינו רצוני ומקום הפגישות נקבע בהתאם לרצון הצדדים.

2.       לצדדים שליטה מלאה על מקום המפגשים ומועדם.

3.       התהליך הינו משותף. הצדדים לגישור עובדים מתוך רצון למציאת פתרון ולא מתוך כוונה להתנצחות. פעולות אלו מעודדות יחסים טובים בין הצדדים ומונעות חוסר קשר חברותי, שיתופי משפחתי וכד'.

4.       התהליך הינו סודי מטבעו ואף אחד מן הצדדים אינו רשאי להוציא החוצה מידע כל שהוא שנמסר לו תוך כדי התהליך. לנקודה זו יתרון בולט במיוחד כאשר יש במחלוקת משום עניין ציבורי אשר כל פניה לבית המשפט עלולה לחשוף את פרטי הצדדים למול עיני התקשורת.

5.       התהליך הינו חסר פניות אישיות והמגשר בו הינו בלתי משוחד וחובה עליו להקשיב לדברי הצדדים ולהתייחס אליהם באופן שווה.

6.       התהליך הינו בטוח, כאשר המוסכמות והסיכומים בו מושגים באופן עצמאי ולמגשר אסור לכפות על הצדדים או להכריח אותם לקבל החלטה כלשהי.

7.       התהליך אינו כפייתי ודורש שיתוף פעולה.

 

בוררות מהי?

 

בוררות הינה דרך אחרת של התדיינות, אשר במהותה מקבילה לצורת ההתדיינות בבית המשפט. סדרי הדין בהליך זה נקבעים ע"י הבורר ותוך הסכמה מראש של הצדדים. אי הסכמה של הצדדים לסדרי הדין בהליך תמנע את תחילתו. תוצאות הבוררות הינן בעלות תוקף משפטי לכל דבר ועניין גם ללא אישורו ע"י ביהמ"ש.

יתרונות ההליך:

1.       הצדדים להליך קובעים את הזמן והמקום של המפגשים. יתרון זה הינו בעל חשיבות עליונה במיוחד לאנשים אשר אינם יכולים לעזוב את מקום עבודתם ו/או לימודם וסדר היום שלהם הינו צפוף במיוחד.

2.       ההליך מסתיים במהירות ותוך זמן קצר יחסית לקיום הליך זהה בבית המשפט.

3.       המפגשים שמחוץ לאולמות ביהמ"ש מקנות לצדדים לדון ביתר נוחות ומפחיתות את הלחץ. כך יכול הצד המתדיין לפרוס את מלא טיעוניו מבלי לבלוע חלק מהן ומבלי לשכוח חלק מהן. האווירה במפגש הינה נוחה ונותנת לצדדים את היכולת לבטא את עצמם כראוי.

4.       הצדדים להליך יוכלו להרצות את טענותיהם בין בעצמם ובין על ידי באי כחם (עורכי-הדין). מה שאין כן בביהמ"ש מנהלים את ההליך עורכי הדין בלבד, כאשר לצד המחלוקת ניתן זכות הדיבור בשלב הטענות בלבד.

5.       הדיון בהליך הינו יותר ענייני ופחות אינטרסנטי, כך שבאופן טבעי הפגיעה מהצד שכנגד הינה פחותה יותר מאשר תהא בביהמ"ש.

6.       לצדדים להליך תהיה אפשרות להציג ראיות אשר לא תמיד יהיו קבילות בפני ביהמ"ש, עם זאת בהליך הבוררות הן יובאו בחשבון.

7.       לאחר הליך של בוררות אין ערעור, (בד"כ – פרט למקרים יוצאי דופן), ואת החלטתו של הבורר ניתן לראות כסופית ובעלת תוקף משפטי לכל דבר ועניין.

מומלץ להשתמש בבורר שהינו גם עורך-דין ובעל ידע משפטי בנושא המופנה אליו וזאת ע"מ לנהל הליך משפטי תקני אשר יתאים ככל שניתן לסדרי הדין ואשר תוצאותיו יותאמו לחקיקה במדינת ישראל.

עו"ד גולדברג מוסמך לערוך הליכי גישור וברורות בכל העניינים והנושאים בהם הוא מטפל: מקרקעין, מעמד אישי, ניזיקין מחלוקת עסקית ועוד ראה נושאי התמחות בדף הבית.

 
   
   
גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר